ניעור אבק דרכים - חשוב במיוחד לתחילת השנה

יום ראשון ללימודים, התרגשות, פחד, ולתלמידי כיתות א' (או בעצם לכל מי שנמצא במעבר) גם הליכה אל הבלתי ידוע.

אז רציתי לספר לכן.ם על אחד הדברים המשמעותיים ביותר בשבילי שהוא חלק ממודל שמונת המגינים:

הכבוד העמוק למעברים כמצב בו שוהים בחוסר ודאות, בדרך, בתנועה, בשאלה.

נראה שהתרבות שלנו מאוד ממוקדת במקום, בהגעה, במטרה. לפני יומיים חבר טוב אמר לי את המשפט הבא: כשיש רק מקומות אין דרכים.

פעם כשרצינו להגיע ממקום למקום הייתה הדרך לשם - הטופוגרפיה, הנוף, המקומות בהם אפשר לעצור לשתות מים או לאכול פרי או סתם לנוח רגע בצל, האנשים שפוגשים בדרך וסיפורי המסע. היום אנחנו מגיעים במהירות הבזק ממקום אחד לשני ובדרך כלל לא שמים לב לדרך בכלל (כמה פעמים קרה לי שאפילו שאני נוהגת אני כל כך על אוטומט שאני לא שמה לב לדרך? או שהייתי צריכה להשתמש בוויז גם בפעם השלישית שנסעתי לאותו מקום…).

ובכל זאת קורים לנו דברים בדרך, לפעמים חיצוניים, לפעמים פנימיים, לפעמים גם וגם, ואז אנחנו מגיעים למקום חדש ומצפים מעצמנו ישר להיות שם….

קרה לכם פעם שהגעתם ופשוט הייתם חייבים לספר למישהו על הפקקים הנוראיים או על השיחה המוזרה ששמעתם באוטובוס או על כמה היה קשה לצאת הבוקר מהמיטה?

זה צורך של כולנו (לפעמים)

במודל שמונת המגינים קוראים לזה "ניעור אבק דרכים" - הקדשת זמן ותשומת לב לדרך שעשינו שמאפשרת לנו באמת להגיע למקום החדש.

לג'ון יאנג יש סיפור נהדר איך האירגון שלו שכר יועץ עיסקי שאמר להם דבר ראשון להשתמש במודל שלהם בכל מה שהם עושים, כולל הישיבות.

אחרי כמה פגישות היועץ התעצבן ואמר שלא יכול להיות שהם קובעים לשעה 9 ומתחילים רק ב 9 וחצי, שאם כך הדבר שיודיעו לו מראש והוא יגיע רק ב 9 וחצי, והם ענו לו שהם עושים בדיוק את מה שהוא אמר להם - מיישמים את המודל: מקדישים זמן ל"ניעור אבק דרכים" - להיפגש, לשאול אחד את השניה מה שלומם באמת ולתת הזדמנות לכל דבר שצריך הנכחה להאמר לפני שמתחילים בישיבה.

בסיום התהליך היועץ הנדהם אמר שיעילות הישיבות שלהם עומדת בסטנדרטים של החברות המובילות בעולם, הוא הבחין איך נתינת המקום לדרך ולמפגש גורמת לנוכחות עמוקה של אנשים בפגישה בה הם נמצאים.

אני מזמינה כל אחד ואחת מכם לשחק עם זה - למצוא זמן היום לפגוש מישהו באמת, לשאול אותו או אותה על הדרך שלהם, על שלומם, ולהקשיב באמת - הקשבה עמוקה.

מה זה אומר הקשבה עמוקה?

טוב זה כבר לפוסט אחר….