Recent Posts

Archive

Tags

No tags yet.

כל הפלא הזה



אני מסתכלת על החיים שלי בפליאה - כמה צירופי מקרים הזויים מרכיבים את הדרך שלי. זה כ"כ חזק שאפילו האירועים הקשים והמצלקים הם כאלה שאין לי ברירה אלא להיות מלאת הודיה עליהם - בלעדיהם לא הייתי איפה שאני היום.

אני לא רוצה להיכנס כרגע לכל השתלשלות העניינים אבל אולי לספר פה על קטע מהדרך:

רגע לפני שעזבתי את מדינת וושינגטון ו Wilderness Awareness School , אחד המורים שלי, Marcus Reynerson , שאל אותי - מה את הולכת לעשות עם כל מה שלמדת?

בלי שחשבתי בכלל עניתי: "אני הולכת לפתוח בית ספר כזה בישראל"

ואז מייד נבהלתי ממה שיצא לי מהפה ואמרתי "כלומר אני הולכת למצוא מישהו שכבר עושה את זה ולעבוד אצלו...."

ובעיקר החלטתי לקחת רגע את הזמן ולנוח.

אבל המילים כבר נשלחו לעולם ואי אפשר היה לקחת אותן בחזרה.

מאז, באופן פלאי, הדרך נסללת ומופיעה לפני מעצמה, אבן צהובה אחרי אבן צהובה (או אדומה תלוי מאיזו תרבות אנחנו מביטים), וכל מה שאני צריכה לעשות זה להיות סבלנית, קשובה פנימה והחוצה, ולא להפריע. (ממש כמו מה שאני צריכה לעשות כדי שהציפורים ובעלי החיים סביבי יקבלו אותי ולא יברחו ממני).

כבר בדרך חזרה לארץ חיכה לי מייל מאחד Uri Arad - הוא היה בארצות הברית ושמע עלי (מה הסיכוי?). הוא שאל אם אני רוצה לעשות איתו התכנסות מלאכות קדומות.... את המשך ההיסטוריה של זה כולכם יודעים.

בהתכנסות הראשונה באחד הערבים ישבתי לאכול עם אחד המורים של ההתכנסות Shimi Ref, הייתה שיחה נחמדה, הוא הזמין אותי לטפס איתו על עצים. עוד לקח זמן עד שנפגשנו שוב, זה היה כשהתעניינתי בקורס מדריכי ליקוט שלו כדי לשמור על קשר עם מה שלמדתי בארה"ב.

נרשמתי ושילמתי לקורס, בחצי השנה שעברה עד תחילת הקורס כבר היינו זוג ובעצם הוא צירף אותי לצוות ההדרכה של הקורס...

שימי, עם נסיון של יותר מ20 שנה בהדרכה ראה את הגדולה של 8 המגינים ואמר לי "זה כמו לעבור ממכבי ת"א לNBA". המשכנו ללמד ביחד גם כשהתרחבנו והצטרפה אלינו הבכורה שלנו - יער, ובעצם עד שארייה לילי הקטנה נולדה - כי ללמד יחד עם שתי קטנטנות זה כבר היה יותר מדי.

שני האנשים המופלאים האלו בן זוגי לעבודה (אורי) ובן זוגי לחיים (שימי) היו אלו שראו (ורואים) את המתנה שלי ובדרכם העדינה וההחלטית לא נותנים לי להתחבא או להתחמק....

עוד אבן דרך רצינית הייתה המפגש עם Stephan Kestenboim, בתחילה בתור תלמיד בקורס שפת הציפורים ואח"כ בתור שותף להעמקה ולימוד של 8 המגינים בארץ.

ולפני כמה חודשים, עוד מפגש פלאי כזה קרה: היה מפגש מיוחד בהנחיית אסי שורק במסגרת ימי ליבה של שפת הציפורים, שם ניב (לא מוצאת אותו לתייג..) במקרה שמע אותי מדברת עם Naama Tel Tsur על יישום פרקטי של שמונת המגינים באירוע. האפשרות הזאת הדליקה בו סקרנות גדולה אז הוא ביקש להיפגש ורצה לדעת על זה עוד. כך נולד הקורס השנתי.

והוא הולך להיפתח בעוד פחות מחודש.

אז אם אתם מכירים מישהו שזה בדיוק בשבילה - יאללה תפיצו!

שמונת המגינים? מה זה?

כן, שאלה טובה...

עבדתי ממש קשה כדי לנסות להסביר קצת בדף הקורס באתר, אז תצטרכו להיכנס ולקרוא... ונעזרתי רבות בחברים ואתרים מרחבי העולם...

הכותרת שנתתי לזה (אחרי התלבטויות רבות) היא: מודל ליצירת מרחב למידה כמו שהיא אמורה להיות - חוויה חושית שנמשכת אל תוך כל רגע בחיינו.

אבל אני יכולה להגיד בעיקר שאת שמונת המגינים לא לומדים אלא חווים. ומבחינתי זה פשוט לחזור לתנועה הטבעית.

וזה מה שאנחנו הולכים לעשות בקורס - בהתחלה פשוט להכיר את השיטה מתוך חוויה ובשלב שני להתחיל להבין איך ליישם את זה בעצמנו.

אז אני עוד לא פותחת בית ספר לחינוך וסביבה דרך מיומנויות הישרדות (אולי יום אחד בעתיד..), אבל אני בהחלט עמוק בתוך עשייה שנובעת ישירות מהמתנות שלי ושאני נהנית ממנה כל כך ומרגישה מבורכת.

אני מלאה בהודייה לכל מי ששותף לדרך הזאת, אם במיישרין ואם בעקיפין. (הם רבים מכדי שאספר על כולם פה...)


אפשר לראות פה הסבר קצר על המודל: