אמנות שאלת השאלות

יוצא לי לא מעט לחשוב על אומנות שאלת השאלות,

לפני כמה ימים כשהתחלנו לקרוא את "במבי" (אבל האמיתי, לא הגרסא של דיסני) נתקלתי בקטע המקסים הזה שמתאר את התחושה כל כך טוב:

"יותר מכל, אהב במבי לשאול את אמו שאלות ולהקשיב לתשובותיה. הוא כלל לא התפלא על כך שתמיד עלו בראשו שאלות על גבי שאלות, ללא מאמץ, בעיניו היה הדבר טבעי, והקסים אותו ביותר.

הקסימה אותו גם ההמתנה בסבלנות לבוא התשובה. תהיה התשובה אשר תהיה, הוא תמיד היה מרוצה. מובן שמדי פעם הוא כלל לא הבין אותה, אבל גם זה היה יפה, כי הוא היה יכול תמיד לשאול, מתי שרק רצה. לעיתים חדל לשאול, וגם זה היה יפה כי הוא היה טרוד בלתאר לעצמו בדרכו שלו את מה שלא הבין. לעיתים הרגיש בברור כי אמו לא ענתה על שאלותיו במלואן, מתוך כוונה לא אמרה לו את כל מה שידעה. זה היה הכי יפה. אז נותרה בו סקרנות מיוחדת, מתוך ניחוש מרגש וסודי שרטט בו ומילא אותו ציפיה חרדה ושמחה כאחת, עד ששתק."

אני נחשפתי לדבר הזה לראשונה לפני 14 שנה כשנסעתי לארה"ב ללמוד ב W.A.S - בית הספר שהקים ג'ון יאנג בו למדתי את מודל שמונת המגינים וקיוטי מנטורינג.

מי שכבר נחשף לזה יודע שזה יכול להיות די מתסכל - שהמורים שלך לא עונים לך בתשובות כמו שמקובל בתרבות שלנו, אלא שואלים אותך עוד שאלות, אבל זו גם יכולה להיות חוויה מדהימה של סקרנות ומחקר.

ובתור מורה המסע עם הדבר הזה הוא מטורף.

ג'ון, באחת ההרצאות שלו צוחק על זה שיש שאומרים שהדבר היחיד שיותר גרוע מלא לעשות קיוטי מנטורינג זה לעשות קיוטי מנטורינג גרוע..... אבל מיד הוא מוסיף ואומר שהוא דווקא מאוד שמח לראות אנשים ששואלים שאלות בצורה שאינה מחברת - כי לפחות הם מנסים, ואי אפשר ללמוד אומנות בלי לנסות ולהיכשל ולהשתפשף ולנסות שוב... ושוב.

ממש מעניין אותי מה אומרים על המסע הזה עם אומנות שאלת השאלות האנשים שמשתמשים בזה בהוראה שלהם כמו כל צוות שפת הציפורים, וגם בבתי ספר יער, וממש מעניינת אותי גם החוויה של התלמידים.

אני רואה שיש כאלו שזה מכבה אותם, ויש כאלו שזה ישר מדליק אותם, ממש כמו חיית טרף שרואה משהו מתרחק ממנה בריצה...

כמובן שככל שהמורה יותר מיומן יש יותר איזון בין המידע לשאלות שנשאלות בסקרנות כנה והתוצאה היא שהתלמידים אפילו לא מרגישים שזה מה שקורה, אבל פגשתי אולי אחד כזה בחיי....

האמת שסביר להניח שפגשתי יותר מאחד והם היו כל כך טובים שלא שמתי לב שזה מה שהם עושים....

כמה שאני אוהבת את המסתורין הזה!

וכל המורים שממש כמוני עוד לא שם - תודה שאתם אמיצים ומוכנים לצעוד בדרך הזו המלאה מהמורות שאינה שביל סלול וישר!